לפני שאנחנו בוחנים כל אספקט בחיי הזוגיות, רצוי שנלך להתחלה וניזכר מה היה שם. כיצד הכרנו ומתוך מה בחרנו בבן הזוג שלנו.

ישנם מצבים בהם אנחנו בוחרים מתוך התניות חברתיות, או סיבות חיצוניות כגון צריך להתחתן, יש לו/לה הרבה כסף, הוא/היא ניראים  טוב וכד'.
ישנן סיבות של חוסר ביטחון ולחץ – סוף סוף מישהו רוצה אותי, אם לא הוא אולי לא אמצא מישהו אחר ואשאר לבד, אני מבוגר/ת כבר, מה יהיה עם ילדים ועוד ועוד סיבות שונות ומשונות.
ישנם לא מעט אנשים שבוחרים מהמקומות האלו.

בכל פעם שניבחר משלל הסיבות הנ"ל נרגיש מהר מאוד חוסר סיפוק והקשיים יחלו לצוץ בכל מקום. הסיבה היא שזה פשוט לא נכון לנו… כל בחירה בחיים שלא נבחנת על ידינו מבפנים – האם נכון לי, מקדם אותי, מפתח אותי – מובילה בסופו של דבר למצבים של קשיים מרובים ועד להתפרקות.
אין לנו אנרגיה כדי לקיים פה דברים שלא מועילים לנו, או שנבחרו מתוך איזושהי סטייה חיצונית משלל החוויות שבאנו לחוות פה ואין ספק שחווית הזוגיות היא מהחוויות היותר גדולות ומורכבות בחיינו.

בחירת הזוגיות צריכה להתקיים מהמקום הפנימי, מתוך חיבור פנימי ומתוך הבנה – מיהו האדם שלפני, מה יש לו לתרום לי כאדם מתפתח ואיך אני יכול אתו להתפתח כאינדיבידואל בתוך זוגיות..

כשבוחנים היום את הזוגיות מסביב ניתן כבר יותר להתחבר להנחה שזוגיות לא קיימת כדי לקדש אותה. כדאי לבדוק הנחה אחרת והיא שהזוגיות באה לתמוך ולקדם את האינדיבידואל ולא להפך.
ההנחה הזו היא חדשה ולא פשוטה אחרי שמאות ואלפי שנים עשינו הכל כדי לשמר את המסגרת הזו.

במסגרת ההתפתחות וההתקדמות הכללית העוברת על כל העולם, אפשר לראות שהמסגרות איתן עבדנו פחות ופחות תורמות לנו היום, בעיקר אלו שלא התקדמו והמסגרת הזוגית היא אחת מהן.

שלא כמו בעבר כשאנשים היו מוכנים להבליג ולשתוק כמעט על הכל (תמיד היו יוצאים מן הכלל) ובלבד שתשמר המסגרת הזו, אפשר לראות עד כמה השתנתה היום התפיסה. ישנם כאלו שאומרים שכולם נהיו עצלנים ולא מוכנים להתאמץ בשביל שום דבר כולל נישואין, אבל אולי הסיבה היא שאנשים פשוט לא מוכנים יותר לוותר על עצמם ובמקום בו חווים וויתור, או ביטול עצמי כתוצאה משליטה, כבר אין יכולת ורצון להבליג או להיות..

התהליך הזה קורה אצל כולנו לאט, או מהר והוא חלק משינוי מאוד גדול שמתרחש ביקום עצמו ואצל כל אחד ואחד באופן אישי.

אז איך נכון לנו לבחור זוגיות ואיך זה מתרחש ברמות הגבוהות יותר של הסיבות שמניעות את חיינו?

בהנחה שלא הכל סתמי ויש פה למידה, ניתן להבין שהבחירות שלנו פה די מכוונות (המושג "מכתוב", או "הכל צפוי מראש והרשות נתונה" – אלו דברים שמתייחסים בדיוק לעניין הזה). נוסיף לזה את האחריות האישית שלנו לכל מה שקורה בחיינו ומכאן כדאי לבחון את הנושא יותר לעומק.

אז.. זוגיות היא תהליך של למידה בין אנשים שבחרו האחד את השני, מתוך הבנה שלאחד יש את אשר לשני חסר… גם אם לא בצורה מודעת. מתוך כך כדאי לנו להקשיב יותר ולנסות להבין את צורת ההסתכלות של זה שבחרנו לחיות אתו, כי אם בחרנו ידענו שכדאי לנו ואם אנחנו ביחד אז.. קדימה לעבודה!

אנו תמיד בוחרים את השונה מאיתנו על מנת שנוכל ללמוד, מה שבאופן ישיר מוביל לקונפליקטים. מעצם העובדה שהתחברנו לעוד אדם והכנסנו אותו בצורה כל כך מאסיבית לחיינו נוצר קונפליקט, הוא ישר דורש וויתורים והתחשבות ואם נוסיף לכך את כל העניינים האישיים שכל אחד מאתנו מביא אתו כאינדיבידואל, אפשר להבין שהעניין לא פשוט..

אז איך להתמודד?
קודם כל לבדוק מה מתאים לי ולא לאמא שלי…

לוודא כל הזמן שהמהות שלי – מי שאני, לא נפגע מהקשר הזה וזה כולל את שני הצדדים.
זאת אומרת שכל הזמן עלי להישאר בקשר עם עצמי ולבדוק מה נכון לי בתוך הקשר הזוגי, על מה אני יכול לוותר ומה יפגע בי אם אוותר. מה ישנה אותי אם אוותר ואם נכון לי לשנות ולהשתנות, או לא.

כל מה שגורם לי להרגיש חוסר נוחות עם עצמי ולא מתוך אגו, הוא כנראה לא נכון לי וצריך להיבחן לעומק. יחד עם זאת, עלי למצוא את נקודות ההשקה וההנאה עם בן הזוג, כי בלי הנאה לא יהיה ביחד.

הלמידה מתייחסת למה שיש לבן זוגי לתת לי שאינו מצוי אצלי. כל אחד יותר טוב במשהו, אין אחד שיודע הכל.. בהצלחה.