קשה עד כמעט בלתי אפשרי לחיות פה לבד בלי קשר לאנשים אחרים. עם זאת אנחנו נותנים חשיבות עצומה לקשר הזה עד כדי ביטול עצמי .

כדאי לזכור ולהזכיר לעצמנו מפעם לפעם שהגענו לכאן לבד ואנחנו עוזבים לבד ויש סיבה לכך. לא חשוב איזה קשרים טובים והדוקים יצרנו עם אנשים אחרים – בני זוג, משפחה חברים, שותפים לעבודה , בסופו של דבר אנחנו אינדיבידואל  כל אחד ואחד מאתנו.

החיבורים האלו קשורים גם להרמוניה  כוללת שמפעילה את כל היקום ככוח מניע ומקדם וגם ככוח שמניע ומפתח ומקדם אותנו ברמה היותר מצומצמת של כל אחד עם עצמו.

אפשר להבין שללא שיתופי פעולה אין הרבה התקדמות וגם כשיש היא איטית מאוד.  ברמה הלאומית אנחנו עובדים עם מדינות שונות ומקדמים אינטרסים משותפים ותוך כדי כך מפתחים את האנושות כולה (או הורסים) .ברמה האישית אנחנו מתפתחים ולומדים בקטן יותר את שנכון או לא נכון לנו מתוך החוויות שבחיי היומיום שלנו. האנשים סביבנו כל הזמן משקפים לנו את החיים. ומכריחים אותנו להתמודד עם מצבים שונים.

החיבורים נוגעים בשני קטבים בחיים שלנו מצד אחד תורמים מלמדים ומקדמים ומצד שני פוגעים.

כל עוד אנחנו מבינים נכון את המהות של היותנו כאן – שהיא למידה , אין בעיה. "מכל מלמדי השכלתי" שגור בפינו כבר הרבה מאוד שנים. הכוונה היא כמובן שאין אחד היודע הכל ומכל אחד הנקרא בדרכנו אנו יכולים ללמוד.. כדי שתהייה הבנה כזו אנו מחויבים לענווה, ללא האגו הנמוך , אגו נמוך הוא אותו רגש שמנהל אותנו פה רוב הזמן והוא תמיד יוצר ריחוק מהאני הפנימי האמתי והמדויק שלנו.

ההסתכלות במקרים כאלו , והם הרוב, היא חיצונית ,אנו בודקים מה יש לאחר, כיצד הוא מתנהל ומה הוא חושב ומנסים או לחקות אותו או להתאים את עצמנו אליו  בשני המקרים האלו אנו סוטים לגמרי ממסלול חיינו!! בדרך זו אין סיכוי שנוכל להשתמש ולנצל את החיבורים שלנו עם אנשים לצורך התקדמות , התפתחות ולמידה.

השונות שבנו דורשת התנהלות ארצית שונה לחלוטין האחד מהשני וכאשר אנו סוטים ממנה אנו מתחילים לחוות קושי , החל מרגשות לא נעימים כגון כעס ,שנאה ,קינאה ועד פגיעה כלכלית ופיזית בעצמנו.

לכן כל כך חשוב לכל אחד ואחד להבין את מהות חייו. מי הוא ומה בא ללמוד ולבצע כאן. ואיך לעשות את הדברים בצורה הנכונה לו.

אנחנו קודם כל אינדיבידואל וכל החיבורים שסביבנו באו לתמוך ולקדם אותנו. זו הסיבה שאין טעם לקדש זוגיות או משפחה או נאמנות בין חברים. אפשר וכדאי לאהוב לפרגן ולעזור ,אבל הנאמנות שלנו היא קודם כל לעצמנו , יש שהבינו זאת ויש שמבינים זאת בדרך קשה ולא נעימה…